ארצו, קורטונה, מונטה סן סבינו, קסטלו די גארגונזה

0

יום א' – 4.9.11

הבוקר מועדות פנינו מזרחה לכיוון העיר Arezzo וסביבותיה מרחק נסיעה של כ-118 ק"מ. כמובן לפי ה-GPS נסענו בדרך הררית ומיוערת משובבת עין ולב.
העצירה הראשונה היתה עם ההגעה לעיר ארצו. עיר עתיקה ממוקמת בנקודת חיבור של 4 עמקים מה שהפך אותה לנחשקת ע"י שליטי פירנצה וסיינה. המבנים המעניינים נמצאים בחלק העליון של העיר שביניהם: כנסיות, מוזיאונים ודואומו שעל קירותיהם נשתמרו פרסקאות של אומנים נחשבים.
ביום הגעתנו לעיר התקיים בה איזה חג/פסטיבל. כל אזור העיר העתיקה היה מלא באנשים. בכיכר המרכזית היו בנויות טריבונות ישיבה לקהל ובסמטאות הסתובבו בחורים לבושים בגדי אבירים וחלקם היו ישובים על סוסים לבושים ומקושטים. עשינו הפסקה קטנה בבית קפה בכניסה לעיר העתיקה, אכלנו סנדביצ'ים טעימים עם פרושוטו וקינחנו מי בבירה ומי בקפה. התחלנו לצעוד בעליה לכיוון מרכז העיר העתיקה כאשר בדרך אנו מתרשמים מהבניינים העתיקים והכנסיות המעניינות. אתי נשארה לחכות לנו בבית הקפה.

נוף טיפוסי בטוסקנה

נוף טיפוסי בטוסקנה

במרחק נסיעה קצר של 29 ק"מ מארצו הגענו ליעד הבא שלנו העיר Cortona – המכונה הפנינה שבכתר טוסקנה. עיר בת 3000 שנה בנויה על רכס הר בגובה של כ-500 מ' מעל פני הים, משקיפה לעמק שנמשך מסיינה במערב ומגיע עד לאגם טרזימנו בדרום מזרח אשר נמצא בתחומי אומבריה. העיר מהווה מרכז לאמנים, מוסיקאים, ציירים, פסלים ולכן מתקיימים בה פסטיבלים רבים ובקיץ מתקיימים מופעי ומוזיקה בכיכר המרכזית.

לפני כניסתנו לתחומי העיר העתיקה התחלנו בחיפושי חניה מה שיותר קרוב וגבוה כדי להימנע מטיפוס מיותר. איך שירדנו מהרכבים התחיל לרדת גשם שנמשך כ-10 דקות, אך לא ממש הפריע. עמדנו במרפסת גדולה הצופה על כל העמק למטה הפתוח עד לאופק ועד לאגם טרזימנו. הסמטאות הצרות גדושות בגלריות לאומנות של פסלים וציירים, כלי קרמיקה טוסקניים טיפוסים, בתי קפה קטנים, בקרן סמטה נגנה כנרת איזה יצירה קלסית, הכל ביחד יצר איזה אווירה קסומה של תרבות ואיכות. מהסמטה נפתחה כיכר שבה הוצבו דוכנים רבים לממכר דברי אמנות ועבודות יד שונות. נכנסנו למעדנייה לשטוף את העיניים במבחר הנקניקים והגבינות. כיוון שהיתה לנו עוד תוכנית לפנינו, חזרנו לרכבים להמשך הדרך, שניה לפני שקיבלנו דו"ח חניה.

עוד נסיעה של כ-40 ק"מ הגענו לעיירה Monte San-Savino – שוב, עיירה עתיקה מהמאה ה-14 שבסיסה הוא מצודה וביצורים מאותה תקופה. הסיפור חוזר על עצמו בחניית הרכב מחוץ לחומות וכניסה רגלית בסמטאות תלולות. האמת, לא היה כל כך קשה ובמהרה הגענו למרכז הדי שומם. העיירה מפורסמת בתעשיית הקרמיקה הטוסקנית, וכן מייצרת יין וגבינות. לשמחתנו מצאנו איזה מכולת קטנה, עובדה שהזכירה לנו שאין לנו בוילה שום דבר לאכול כשחוזרים בערב ולא לבוקר של מחר. קנינו מעט גבינות ונקניקים, יין ולחם, ובחנות נוספת קנינו מעט ירקות ופירות, וחזרנו לרכבים עמוסים בשקיות, שעבורן שילמנו מחיר מופקע של 111.70 €. ראו אותנו תיירים מתלהבים, פריירים שהזדמנות לעשות עליהם קופה. זה התברר לנו בדיעבד כאשר עשינו קניות בסופר וכבר קיבלנו מעט מושג במחירים – בערך חצי מחיר. לא נורא, העיקר נהנינו.

ארצו - תחרות אבירים

ארצו – תחרות אבירים

פנינו מועדות עתה לנקודת העצירה הבאה שלנו לכפר Castello di Gargonza – גם כאן כפר מבוצר מהמאה ה-13 שבנוי על גבעה ומשקיף על עמק. בתי הכפר נשתמרו מבחוץ כפי שהיו ואת חלקם הפכו לבתי מלון ומסעדות, כאשר העיצוב הפנימי שומר על האווירה האותנטית. מלבד תיירות מתפרנסים תושבי הכפר מייצור שמן זית ויין. גם כאן אין כניסה לכלי רכב, לכן אתי וזהבה העדיפו להמתין ליד הרכבים. טיפסנו במעלה הגבעה לסיור קצר, הצצנו לתוך לובי של בית מלון מעוצב ברוח הזמנים ההם באופן מיוחד במינו, אך בסה"כ העיירה היתה שקטה ושוממת. החלטנו להתחיל לחזור לכיוון הבית, כי הנסיעה עוד היתה ארוכה.

כעבור נסיעה של כשעתיים הגענו לווילה בסביבות שעה 21:00. חגגנו את סיום היום בארוחת ערב נחמדה בישיבה סביב השולחן הכפרי הגדול, שתינו 3 בקבוקי יין קיאנטי טובים שקנינו, גבינות ונקניקים, ירקות חתוכים ולחמים, ולקינוח שתיה חמה עם עוגיות שונות. ארוחה צנועה אך כייפית למדי.
עוד יום גדוש ומעייף הגיע לסיומו. כל אחד פרש לחדרו וענייניו האישיים. לילה טוב!

עברו לדף הבא:

יום ב' – 5.9.11 – פיזה, לוקה, וולטרה

אהבתם? מוזמנים להגיב על הפוסט ארצו, קורטונה, מונטה סן סבינו, קסטלו די גארגונזה: