כרתים, טיול לכרתים ,אני אוהב את כרתים

0
כרתים
כרתים נזכרת כבר בתנ"ך, בספר "צפניה" שנכתב, על פי הסברה, אי שם במאה השביעית לפני הספירה. יש השערה לפיה כרתים היא האי "כפתור", מקום מוצאם של הפלשתים.
אי באורך של כ- 250 ק"מ ובשטח של כ- 8300 קמ"ר שהפך מבחינתי לסוג של בית אליו אני חוזר שוב ושוב, ובכל פעם שאני עוזב אותו, אני מתחיל להתגעגע.
הגעתי בפעם הראשונה לכרתים ב- 2003 או 2004, יחד עם איציק, צדי ואלי ושם הכרתי את אלדד, ישראלי שהיה כבר מ"וותיקי האי" וגם את מריה (שהלכה בינתיים לעולמה וטעמם של חביתת הבוקר המפוארת והצ'יפס האלוהי שנהגה להכין לנו נישא בפי עד היום. תבורך מריה), את מנוסו, האיש והשפם שבשקט הנפשי וביכולת האבחנה הדקה שלו הבין היטב מה עובר עלי ולמה השתכרתי לילה אחד באשמורת תיכונה, עד כדי זוב ראקי, ונרדמתי על משטח הבטון במסעדה המופלאה שלו, על שפת נהר ה- Kourtaliotis, את חריס ואדוניה שהיה לי העונג לישון מספר פעמים בדירות הצנועות שלהם, במעלה ההר המשקיף אל כרמי הזיתים ואל הים כאחד, מקשיב לרוח המלטמי האכזרית היורדת בזעם מההרים ומייצרת מחול כסוף-ירוק של עצי הזית ופותח את הבוקר עם אלי, שותים קפה, מכרסמים משהו ומדברים על החיים (אני קראתי לזה "שרינג" ואלי כינה את זה "פלברה"…)
כרתים
חלפו מאז שנים רבות ואני עדיין מגיע פעמים רבות לכרתים, לאותה פינה קטנה ואהובה בדרום האי, שעדיין שומרת על צביונה הצנוע, חרף עליה מתמדת בכמויות התיירים (בעיקר גרמנים) הפוקדים אותה.
k55 k44
 k66k77
במהלך השנים הרחבתי את מעגל ההיכרויות באי ונוספו לחיי אנשים כמו ליטו ולוקאס, שהמאכלים שהם מכינים במסעדה הנעימה שלהם מהווים מגנט למבקרים (עם ליטו אפשר תמיד לגנוב שיחה מעניינת על נושאים שונים – אשה אינטליגנטית, משכילה ודעתנית שכיף לדבר איתה), ניקוס ונינה מ- Selia – הוא איש חכם ונעים, מורה לגרמנית ופסיכולוג בהשכלתו והיא בשלנית על ויחד הם מנהלים מסעדה הצופה אל נוף מופלא של מפרץ פלקיאס ואני אוהב אותם ואת האווירה שהם יוצרים, מריה ותיאו שכבר לפני שנים גילינו את דירות הסטודיו שלהם, השוכנות כעשרים מטר מהים ואנחנו חוזרים אליהן שוב ושוב, נהנים מהקרבה ומתחושת המשפחתיות שהם משרים בפינה הקטנה שלהם, דימיטרי, המלצר הכי ורבלי שאני מכיר, איש שדואג להזכיר כל הזמן ליעלי שהוא ואני Are brothers, ושאין ארוחה בפלטיאה (עוד מסעדה הצופה על נוף עוצר נשימה של הרים פראיים וים בצבעים משתנים) שלא מסתיימת בהרמת צ'ייסר ראקי שלי אתו ואחר כך עוד אחד, ועוד אחד…
k144
יש בכרתים פינות חמד רבות ואני פוקד אותן לאט לאט, לא ממהר לשום מקום. אני אוהב להסתובב בין הכפרים, ללא מטרה מסוימת, ולגלות בעצמי (או בעזרת תושבי האי מאירי הפנים) סודות החבויים בין קפלי ההרים וחמוקי הוואדיות. כמי שמכיר בערך המודיעין, אני נוהג לקושש מידע אודות דברים שמעניינים אותי וכך, למשל, הגעתי לפני כשנתיים וחצי לשטח של כמה דונמים הנמצא ברמת ספילי, "מול העץ השבור", כפי שהוסבר לי, שפורחים בו מינים רבים של סחלבים, כך הגעתי לראות את צבעוני בייקר הפורח לא רחוק מהכניסה לקניון סמאריה ומי שאינו מכיר את המקום בו הוא פורח יכול לחלוף על פניו בלי לעצור ולהתבשם מיופיו המיוחד של הפרח הזה. כך גם גיליתי חלמוניות בשני קניונים הנמצאים בדרום האי, חלמוניות המנקדות בצהוב עמוק את החום של הסלעים בצילם הן פורחות.
k99
ומה עם קניון אימברוס ופטסוס, קניון אגיו אנטוניוס, חאניה ורתימנו וחוף פרוולי החבוי מאחורי הר וההרים הלבנים (Lefka Ori), ועמק לסיטי רחב הנוף שמרחיב את הלב, והמבצר הוונציאני פרנקוקסטלו ומנזר ארקדי המוכר גם כ"מצדה של כרתים" שהתרחשו בו מעשי גבורה במסגרת מאבקם של בני האי בכובש התורכי השנוא, ועוד ועוד פינות חמד באי הנהדר והמפתיע הזה.
בכרתים יש כל מה שאני אוהב – שקט, טבע פראי ובמקרים רבים גם בתולי, אוכל מצוין ואנשים חמים שנכנסו לי ללב.
באדיבות עמי מורן

אהבתם? מוזמנים להגיב על הפוסט כרתים, טיול לכרתים ,אני אוהב את כרתים: