יום ו' – 6.10.06
לאחר טיסת לילה נחתנו בבייג'ינג ב-9:30 בבוקר שעה מקומית. ישירות משדה התעופה יצאנו לסיור ראשון בעיר הענקית המונה 14 מיליון תושבים. כבר בדרך לעיר התרשמנו מתנופת בנייה אדירה של שכונות מגורים חדשות רבות בעלות גורדי שחקים בגבהים של 30 קומות ומעלה, שנבנו במקום שכונות ישנות שנהרסו. כל צידי הדרכים והכבישים מטופחים בגינות פורחות בשלל צבעים והניקיון והסדר בולטים בכל פינה.
העצירה הראשונה היתה בכיכר טיינאנמן – הכיכר הגדולה בעולם שבמרכזה ממוקדם המוזוליאום של מאו-צה-טונג שנפטר בשנת 1976. את השמים כיסו ענני סמוג והראות היתה לקויה. בגלל חופשת יום העצמאות בסין, המתה הכיכר בהמונים רבים של אנשים עם משפחותיהם, לבושים בבגדי חג, חלקם מטיילים להנאתם וחלקם עומדים בתור ארוך שלא רואים את סופו – כדי להיכנס למבנה הקבר. הקבוצה שלנו היוותה אטרקציה למקומיים שלטשו בנו מבטיהם וכמה מהם אף רצו להצטלם איתנו.
מכיכר זו צעדנו לכיוון שער השלום השמיימי שהוא השער המוביל לכניסה לעיר האסורה – היא העיר הקיסרית העתיקה. ממוקמת במרכז בייג'ינג, נבנתה ב-1409-1420, משתרעת על פני שטח של 74 הקטרים, מוקפת חומה ותעלת מגן וכוללת בשטחה 9,999 מבנים. עד שנת 1912 היתה אסורה הכניסה לעיר למי שאינו נמנה עם משפחות הקיסרים. כיום משמשת העיר כמוזיאון שנפתח לקהל ב-1949.


המבנים הרבים שימשו בחלקם למגורי משפחות הקיסרים, חלקם שימשו לטקסים וקבלות פנים, וחלקם למבני ממשל. עברנו בין מבנים רבים מופרדים בחצרות, היכלים ושוב חצרות, עלינו וירדנו מדרגות רבות עם הפסקות קצרות לשמיעת הסברים של פרדי.
ביציאה מהעיר האסורה צעדנו כברת דרך ארוכה למקום בו חנה האוטובוס, שהסיע אותנו למדרחוב וואן פוגינג. התפזרנו להפסקת אוכל קצרה, טיילנו מעט במדרחוב ולאחר פגישה מחודשת עם הקבוצה הלכנו לאורך שוק האוכל הססגוני, בו ראינו מיני שרצים מוזרים ומגעילים ועוד כל מיני דברי מאכל לא מוכרים לנו, שנדפו סירחון בלתי נסבל, ושהסינים אכלו בשקיקה רבה.
חזרנו לאוטובוס ונסענו לביקור במבנה המרשים מקדש השמיים שנבנה ב-1420 כבית תפילה לקיסרים. זהו מבנה עגול כולו עץ משולב בעבודת יד (ללא מסמרים או ברגים) ומעוטר וצבוע בצבעי כחול וזהב עזים.
לאחר מכן נסענו למסעדה בה אכלנו את הארוחה הסינית הראשונה שלנו שהיתה בנוסח "פקין דאק". ישבנו סביב שולחנות עגולים בקבוצות של 8-9 אנשים, באמצע השולחן מותקנת פלטה עגולה קטנה יותר שעליה מניחים שלל מנות. הסועדים מסובבים את הפלטה ולוקחים לעצמם מנות לצלחת האישית. בדרך כלל הארוחות הן בעלות מבחר גדול של מנות מגוונות, חלקן טעימות יותר, חלקן טעימות פחות, אך רעבים אף פעם לא יוצאים.
אחרי יומיים ללא שינה ולילה של טיסה הגענו הרוגים, בסביבות השעה 21:00, למלוננו הראשון והיפה בסין בשם "סנטראל גארדן".