יום שבת – 14.9.13 – מבאד קרויצינגן לטודטנאו ואגם טיטיזה (כ-118 ק"מ)
פקחנו עיניים בבוקר וראינו יום גשום ואפור. יום הסיור הנוכחי אמור היה להתקיים כבר לפני מספר ימים אך הוא נדחה בגלל מזג האוויר. מכיוון שלמחרת בבוקר אנו אמורים לעזוב את היער השחור ולנסוע למינכן, החלטנו לצאת לדרך למרות הגשם. ארוחת הבוקר התקיימה כרגיל ב-8:30 ללא הצמים.
בתוכנית נסיעה לעיר טודטנאו (Todtnau) במרחק כ-34 ק"מ. הדרך טיפסה בהרים גבוהים מכוסים בערפל כבד, פשוט לא ראינו ממטר. היה די מפחיד. גם ערפל, גם כביש צר ומפותל והנוף היפה נסתר מעינינו. מלכתחילה מטרת הנסיעה לעיר זו היתה לרדת מראש ההר במגלשות ההרים החווייתיות שכולם כל כך ממליצים עליהם. היה ברור שאי אפשר יהיה לגלוש מהם. הגשם לא פסק לרגע.
חנינו בעיר וחלקנו החליטו לנסות להגיע למפלי טודטנאו. לפי הכוונה של אדם מהמקום הם החלו לטפס לגובה, השאר סיירו בעיירה שהיתה די מנומנמת (אולי בגלל הגשם) ובמהרה אחתהבנות הצטרפה אליהן. היא אמרה שהטיפוס קשה מאד. זמן לא רב לאחר מכן, והנה גם השאר חזרו ואמרו שהטיפוס לא רק קשה אלא אפילו כמעט בלתי אפשרי. נכנסנו חזרה לרכב בנסיעה לכיוון הר פלדברג עם הרכבל שעולה לפסגתו, אך גם אליו לא יכולנו לעלות בגלל הגשם והערפל.
היעד הבא שלנו היה העיר טיטיזה (Titisee-Neustadt) עם האגם המקסים שבה. התחלנו לרדת מגובה ההרים והתחיל מעט להתבהר. נכנסנו לעיר, בקושי מצאנו חנייה, והתחלנו ללכת לכיוון הטיילת של האגם. הטיילת זה מדרחוב שיורד מהעיר עד האגם, הומה תיירים, וכמובן חנויות רבות לממכר מזכרות ומוצרי מזון טיפוסיים לאזור, מסעדות ובתי קפה רבים.
סביב האגם יערות צפופים והרים שענן עדיין ישב עליהם. זה הערפל שנסענו בו. למרות זאת הנוף היה מהמם. בדרך חזרה בטיילת עצרנו להפסקה קלה בזלילה חצאי עופות בגריל, עצרנו בחנויות ורכשנו כמה פריטים, וכן לא עמדנו בפיתוי של טעימה משותפת של מנה של איזה תבשיל של תפוחי אדמה ושמנת, שהיה טעים מאד.
כעבור נסיעה חלקה של עוד כ-50 ק"מ הגענו למלון. בשעה 20:00 הסתיים הצום והתחלנו לקבל טלפונים מכל הכיוונים (מהארץ) באיחולי "חתימה טובה". הצמים שתו תה עם עוגיות ואח"כ הלכנו כולנו למסעדה של מלון עדן לאכול ארוחת ערב שהייתה כרגיל טעימה ומזינה. כשחזרנו לחדרים ארזנו את המזוודות לקראת העזיבה מחר.
