יום ו' – 13.9.13 – מבאד קרויצינגן להמשך דרך היין בצרפת (כ-118 ק"מ)
ארוחת בוקר כרגיל ב-8:30 ויציאה לדרך ב-10:30. תחנתנו הראשונה במרחק כ-51 ק"מ היא העיירה קייזרסברג (Kaysersberg). אחת העיירות היפות והעשירות בדרך היין. שוכנת בין כרמים ונחשבת למרכז סחר ביין. על גבעה סמוכה עומדים שרידי טירה מימיי הביניים. במרכזה מדרחוב עם בתי עץ יפים, עמוס חנויות בוטיק ומעדניות, קונדיטוריות חנויות שוקולד ומזכרות, כנסיה קטנה עם חלונות ויטראז' ונהר קטן חוצה אותה. בקצה המדרחוב עומד ביתו של ד"ר אלברט שוויצר זוכה פרס נובל לשלום על בניית בית חולים באפריקה.
"הגיבורים" שלנו – החליטו שהם ינסו לטפס אל שרידי הטירה שממנה צריך להיות נוף מרהיב על כל הסביבה. השאר נשארו לשוטט במדרחוב, בהנאה רבה ובטעימות של שוקולד מקומי ועל הדרך גם רכישת כמה מזכרות קטנות. כשהן היו בחנות השוקולד מתפעלות מהיצירות המפוסלות שבתצוגה, שאר החברים חיפשו אותן, כי ה"גיבורים" החליטו שהטיפוס יהיה קשה מידיי לכן חזרו כלעומת שבאו. בסוף כמובן נמצאה ה"אבידה" וחזרנו לרכב להמשך המסלול.
במרחק נסיעה של עוד כ-9 ק"מ הגענו לעיירה ריקוויר (Riquewihr) – פירוש השם "הבית העשיר", נחשבת היפה ביותר בצרפת. העיירה קטנה ומבוצרת שנבנתה מרווחי יצוא היין. שבילי הגפנים המקיפים אותה יורדים מהמדרונות בצלע הגבעות כמעט עד תחילת הסמטאות. מראה מרשים ביותר. החנינו את הרכב מחוץ לחומה ונכנסנו דרך השער ב"הוטל דה ויל".
כמו בעיירה הקודמת ועוד לפניה – מדרחוב ארוך, בתי עץ צבעוניים מימיי הביניים, אדניות פורחות מהממות, מעדניות, בתי קפה ומסעדות, עומס תיירים ואווירה תוססת. צריך רק לטייל בה בנחת ולהינות מהיופי המדהים.
עוד נסיעה של 5 ק"מ ואנו מגיעים לעיירה יפהפייה נוספת בשם ריבווילה (Ribeauville). שוב אותו סגנון שחוזר על עצמו עם מדרחוב מרהיב ביופיו, עם הבתים העתיקים, החנויות היפות, המסעדות ובתי קפה. אפילו שזה מאד דומה – כיף גדול להסתובב בין הסמטאות המטופחות. בהליכה במעלה המדרחוב ראינו כמה מסעדות שמתמחות בשוקרוט והחלטנו שבדרך חזרה נטעם כבר סוף סוף על מה ולמה התפרסם תבשיל זה.
רק שכחנו לקחת בחשבון את השעה שהצרפתים המשונים סוגרים את המסעדות בצהריים. וכך נשארנו רק עם החשק. ובכל זאת צריך לאכול משהו, אז בקצה המדרחוב מצאנו מזנון עם סנדויצ'ים, קנינו וישבנו באיזה פינה ואכלנו.
עוד נסיעה של כ-50 ק"מ והגענו הביתה לבאד קרויצינגן. היום הקדמנו מעט לחזור כי הערב חל ערב יום כיפור ואלו שצמו מיהרו לאכול ארוחה מפסקת. מאוחר יותר בערב, אלה בינינו שלא צמים יצאנו למסעדת "סטייק האוס" שנמצאת מרחק הליכה של כמה דקות ליד הגן הגדול של העיירה. דווקא הייתה ארוחה בהחלט טובה, רק התייבשנו במתנה אין סופית עד לקבלת המנה הראשונה.
