יום רביעי
טיול עם דניאל המדריך מחוץ לבלגרד
מסתבר שהיו בבלגרד 3 מחנות ריכוז שבהם רוכזו יהודים, צוענים וסרבים. ביקרנו באחד בשם staro saimiste . למעשה אין הרבה מה לראות מאחר וחלק מהמבנים לא קיימים ובחלקם גרים אבל בכל זאת כדאי לעשות שם סיור. ליד המחנה על שפת הנהר אנדרטה קטנה לציון הקורבנות. במקום זה אספו את היהודים למשאיות גז ו"קדימה לדרך".
משם המשכנו בנסיעה אל מחוץ לעיר לאנדרטה נוספת לזכר הנספים. מסתבר כי את היהודים ריכזו במשאיות סגורות ואת האגזוז הכניסו לתוך המשאית הסגורות וכך הם נחנקו. שיטה נאצית ידועה לפני שפיתחו את תאי הגזים והתנורים או שאולי חבל היה להם לשלוח לאושוויץ עקב עלויות כספיות והחליטו להשמיד את היהודים בעלות נמוכה יותר (וסליחה על הציניות). המשאיות הובילו את הגופות אל מחוץ לעיר לקבר אחים גדול ושם נמצאת גם אנדרטת השואה. (ראו תמונה) משום מה השלטונות לא רצו לציין שזה מקום קבורת היהודים מהמחנות בבלגרד.
המשכנו לאצטדיון קבוצת הכדורגל הכוכב האדום בלגרד כולל המוזיאון. איצטדיון ענק, התיישבנו בדיוק על הכסא שבו ישב פוטין (כבוד גדול?!) וביקרנו במוזיאון המקומי של הקבוצה. באמת מרשים. כדאי מאד לכל מי שמגיע לאיזור לבקר בו. יש עלות מסויימת לכניסה אך מאיתנו לא ביקשו.
לאחר מכן המשכנו לכווון הר אוולה (Avala)
ההר נמצא כ 20 ק"מ מבלגרד. הדרך בעיקרה כפרית ומלאה פיתולים ובחלקה בתוך יער. בעלייה להר משמאל נמצאת אנדרטת הזיכרון לתאונת מטוס סובייטי שנפל שם בשנת 1964. המטוס יצא עם מכובדים רבים ממוסקבה לבלגרד (אז בירת יוגוסלביה) על מנת להשתתף בטקס למלאת 20 שנה לניצחון על גרמניה. עקב מזג האוויר המטוס "נחת" בהר במקום בשדה התעופה. מזכיר את המסוק הישראלי שנתקע בהר ברומניה בעת תרגיל משותף עם הצבא הרומני.
המשכנו בדרכנו למעלה ההר לאנדרטה לחייל האלמוני.
במלחמת העולם הראשונה המקום שימש כזירת קרבות בין הסרבים לבין האוסטרו-הונגריים. הסרבים קברו את מתיהם במקום כולל צלבי עץ ועל אחד מהם נכתב חייל סרבי אלמוני. בשנת 1934 סרביה היתה כבר חלק מיוגוסלביה המאוחדת. המלך באותה עת, המלך אלכסנדר הראשון החליט שהגיע הזמן לתת כבוד ללוחמים האלמונים ולצורך כך הקים אנדרטה גדולה ומפוארת לזכרם. האנדרטה נראית כמעין מוזוליאום קטן שנישא על כתפי 8 קריאדיטות/עמודים המפוסלים בצורת אשה.
הקריאטידה היא עמוד אדריכלי מפוסל בדמות אישה ניצבת. צורת עמוד זו מכונה על שם הנשים של קאריה (כפר ביוון), אשר שש כדמותן ניצבות במרפסת הדרומית של מקדש ארכתאון באקרופוליס של אתונה.( ותודה לבנצי גורן ).
לא רחוק משם ברגל או ברכב נמצא מגדל תקשורת גבוה מאד שכולל בית קפה ואליו עולים במעלית. עלינו, ישבנו, ראינו את בלגרד מרחוק, שתינו כוס קפה ועוגה.
חזרנו לכוון בלגרד לאגם אדה lake ada . בנסיעתנו למקום חצינו את גשר אדה Ada Bridge גשר מיתרים שמזכיר את הגשר בכניסה לירושלים. האגם עצמו הוא בעצם אגם מלאכותי שמקבל את מימיו מהנהר ושנראה כמו חוף ים כולל כיסאות נוח ומסעדות. אומרים שבקיץ הוא מלא מתרחצים ומשתזפים. אנחנו הגענו כנראה בסוף העונה.
המשכנו לבניין תוכנית בינוי אבו דאבי
הסבר – שלטונות אבו דאבי קנו שטח גדול ליד הנהר שבהו הם בונים מרכז מסחרי ומגורים ענק המורכב ממספר בניינים רבי קומות. הכל נמצא בבנייה וניתן לראות את המקום כמעט מכל מקום גבוה מהעיר ומחוצה לה. כמו כן הם קנו בניין ששימש כנראה בעבר כארמון או משהו דומה והפכו אותו למרכז פעילותם למכירת הפרוייקט. הבניין מעוצב כארמון הן מבחוץ ובעיקר מבפנים.
מאחר והמדריך היה צריך להגיע למשחק טניס (נחשב בין הטובים בארצו בתחום החובבים) הוא הביא אותנו מחוץ לעיר לעוד קניון ושם המתנו לו. הקניון היה ריק ולא מבין כיצד אפשר להתפרנס ממנו.
בסביבות השעה 1700 המדריך חזר ויצאנו שוב לאיזור סקאדרליה לארוחת ערב.
רוב המסעדות הן מסעדות תיירים. המחיר לא גבוה במיוחד אבל עדיין מחיר לתיירים. בסוף הרחוב בירידה מטה ממוקמת מסעדת valika skadarlija בדרך כלל למקומיים.
רק לצורך הבנה. 5 נפשות שילמנו על ארוחה מלאה בכל טוב, סלטים ובשר כ 80 יורו כולל טיפ. מומלץ.
נפרדנו מדניאל וחזרנו למלון.