היום הרביעי. היום הפנוי האחרון.
יצאנו העירה עם ההסעה של המלון.
דבר ראשון פנינו לכוון המוזיאון היהודי בסלוניקי, ממוקם לא רחוק מרובע לדדיקה Agiou Mina 13, Thessaloniki 546 24
עד לחורבנה, ישבה בעיר סלוניקי אחת הקהילות היהודיות הגדולות באירופה, עם כ-50,000 תושבים יהודים, שהיוו מעל שליש מתושבי העיר. השפעת היהודים על המסחר והתרבות בעיר הייתה כה דומיננטית, עד כי בשבתות היה המסחר בעיר מושבת, כולל הנמל. הקהילה היהודית בסלוניקי חרבה בשואה.
בנין המוזיאון, הנמצא ברחוב Ag. Mina 13, נבנה בשנת 1904 כפסאג' קניות, על ידי האדריכל האיטלקי ויטליאנו פוזלי. בין השנים 1909 ל-1941 איכלס הבניין סניף של בנק אתונה; הבניין היה בין היחידים ששרד את השריפה הגדולה ב-1917. הבניין שופץ בין השנים 1998 ל-2003. המוזיאון נחנך ב-13 במאי 2005 על ידי אוונגלוס וניזלוס, אז שר התרבות, ואנדריאס ספיחה, נשיא הקהילה היהודית בסלוניקי.
במוזיאון מוצגים מסמכים, תמונות, פריטי אופנה וחפצי אומנות ודת המאפיינים את חיי היהודים בקהילה.
בקומת הכניסה קיים קיר רחב המפרט את שמות יהודי הקהילה שנספו בשואת יהודי סלוניקי. כמו כן, מוצגות מצבות מבית הקברות המקומי שחוללו בזמן מלחמת העולם השנייה. כן קיימים במוזיאון אולם ספרייה ומחקר גדול, וחנות מזכרות.
בקומה השנייה מוצגת ההיסטוריה של יהודי העיר, החל מהמאה ה-3 לספירה, וכן מוצגים פרטים מחיי היהודים בקהילה, כולל חגים, שבתות, חתונות וימי חול. תערוכה נפרדת מציגה את שואת יהודי סלוניקי, במהלכה נשלחו רוב היהודים, כ-49,000 במספר, למוות באושוויץ ובברגן-בלזן.
במוזיאון מבקרים אלפים בשנה, בעיקר יהודים, אך גם תושבי סלוניקי, כולל תלמידי בתי ספר.
קרדיט – ויקיפדיה
היה מעניין ומרתק וחובה לבקר לכל מי שלא בקיא בקורות יהודי סלוניקי (וגם מי שבקיא).
.משם המשכנו לכוון הפורום הרומאי (Roman Forum) התגלה במקרה בעת חפירת יסודות לבניין. הפורום עצמו לא גדול במיוחד.
הפורום הרומאי בסלוניקי
ניתן לראות שרידי רחובות מרוצפים שיש, שיריד בית מרחץ, אכסדרת עמודים יפה ומתחתיה חנויות או אולי חדרים ללוחמים והצגות. כמו כן ניתן לסייר במקום במעין מוזיאון קטן ובו מוצגים מהתקופה היוונית והרומאית. כניסה 4 יורו.
בראש ההר המשקיף על סלוניקי ניצב מגדל וחומה המקיפה את המקום. מכאן, מהגובה, ניתן להשקיף על סלוניקי כממעוף הציפור. נאמר לנו שקיים קו אוטובוס מס 23 המגיע למרומי ההר עד למגדל. החלטנו שבמקום מונית נעלה על האוטובוס. העלות 1 יורו לכל כוון. לקנות בקיוסק הסמוך כרטיסים ולא לשכוח לאקטב אותם במכונה שבאוטובוס. חבל סתם להתפס על ידי ביקורת. מכל מקום האוטובוס עולה במעלה ההר בדרך מתפתלת והיה מעניין לראות את הבנויים בדרך.
מראהמהמגדל בראש ההר
המראה של העיר מהרחבה שליד המגדל והחומות ומהמגדל עצמו מרהיב. כל העיר על כף היד. לאחר מכן נכנסנו דרך השער בחומה פנימה. מתחת לעץ עתיק ענק רב ענפים וגזעים לבטח מעל ל 100 שנה ישבנו מעט לנוח, כנראה כמו שישבו שם לפני 100 שנה או יותר.
חזרנו העירה עם אוטו האוטובוס מס 23 .
נכנסנו שוב לרובע לדדיקה לארוחת צהרים טובה – סופלקי ועוד ומשם למלון למנוחת צהרים.
בערב יצאנו שוב עם ההסעה של המלון לכוון קניין one. לא משהו מרשים במיוחד, הסתובבנו, אכלנו ארוחת ערב, ראינו מלא חנויות – "הרגנו" את הזמן וחזרנו למלון.
היום החמישי –
הסעה לשדה התעופה,
טיסה ארצה בשעה 1000
חזרנו הביתה והכל טוב.
סיכום.
לטעמנו מספיק 2-3 ימים מלאים לסיור בעיר. מי שרוצה לטייל מחוץ לעיר השמים הם הגבול יש הרבה מה לראות..
האוכל היווני מצויין, אוזו 12 גם הוא מצויין.
תהנו.
