גאורגיה – קרחון דולקארה

יום רביעי – 4.6.14 – קרחון דולקארה

כחצי מאנשי הקבוצה שלנו, בעלי הכושר שבינינו יצאו למסע רגלי ארוך בן ½1 שעה לכל כיוון לקרחון דולקארה. הדרך יוצאת מהעיירה מסטיה לכיוון צפון לאורך נהר מסטיהצ'לה, עוברת בעמק שנוצר בתהליך תנועת הקרחון. ההליכה קשה מאד ומפרכת ומצריכה טיפוס על סלעים ברמות מפלס ובגבהים שונים. הנהר זורם בעוצמה ויוצא מתוך מערה בתחתית הקרחון המתמוסס שצבעו בגווני חום. הקרחון הוא שארית מתקופת הקרח וגילו נאמד בעשרות אלפי שנים.

שאר חברי הקבוצה הנותרים העבירו את 3 שעות ההמתנה בטיולי הליכה קצרים בסביבת המלון, נהנים מהפריחה המרהיבה ובעיקר נחים. בעלי הכושר ה"אמיצים" חזרו עייפים ומותשים וכולם אמרו שהיה מסע קשה.

בשעת צהריים כולנו עלינו לג'יפים לנסיעה ארוכה חזרה לעיר קוטאיסי. במהלך הנסיעה בשעות אחה"צ המוקדמות עצרו בכפר קטן בשם חיישי. באחד הבתים יש מסעדה קטנה ממוקמת ליד מפל, שם הכינו לנו במקום לפי הזמנתנו, חצ'אפורי גבינה או בשר, מרק בשר, תבשיל ירקות ועוד. הצצנו למטבח וראינו את התנור הבוער על עצים שבו מכינות אמא ובת במקום את המנות המבוקשות. מילאנו את הבקבוקים במי קרח קפואים וטעימים שזורמים מתוך צינור שיורד מהמפל והמשכנו בנסיעה. העצירה הבאה היה בדוכן מזכרות גדול על אם הדרך לצורך הצטיידות בממתק הלאומי בצורת נחש אגוזים מצופה ביין.

במהלך הנסיעה לאורך כל הדרך היו חסימות כבישים של עדרי פרות הרועות באחו הירוק וחוצות את הכביש באיטיות ובחופש תנועה מוחלט. מין תופעה שכזו. הגענו למלון המוכר לנו בקוטאיסי בשעות הערב וכל שנותר לנו לעשות זה לאכול ארוחת ערב ולצאת לטיול קצר ברחובות העיר העתיקה שסביב המלון. המבנים הישנים משופצים ומוארים בתאורה יפה ומרשימה.

קדימה להמשך הדרך