המשך הצעידה היתה לתוך רחוב יוקרתי מלא בחנויות מעצבים מובילים בעולם. לאחר הליכה קצרה הגענו לבית קפה "גרק" העתיק ביותר ברומא שחגג לאחרונה 250 שנה להיווסדו. בקומה מעל בית הקפה היתה דירתו הזמנית של כותב האגדות הידוע האנס כריסטיאן אנדרסן, ורבים מסיפוריו נכתבו בתוך בית הקפה, שהיה לנו העונג אפילו לשבת על הספה שעליה הוא בכבודו ובעצמו ישב. באולם הכניסה של בית הקפה קיבלנו הסברים על סוגי הקפה השונים, שתינו קפה איטלקי מעולה, בעמידה, כמנהג הרומאים.המשכנו למזרקת ארבע העונות המפורסמת ביותר ברומא פונטנה די טרווי. זוג אחד שלא היה בעבר במקום הובל על ידי אורי ((המדריך) בעיניים עצומות כשהם שומעים את רעש המים הנופלים ופקחו את עיניהם רק כשעמדו בחזית המזרקה, זאת כדי להעצים את הרושם המתקבל מהגודל העצום ומאומנות הפיסולית שהושקעה במקום בשנת 1732. מבנה דמוי ארמון שבחזיתו פסלים בדמויות אל הים נפטון וסוסים עם מרכבה בצורה צדפה, יחד עם מסלעה ימית וצמחיה מפוסלת.
האגדה מספרת שמי שמטיל מטבע לבריכה כאשר גבו מופנה אליה – חוזר שוב בעתיד לרומא. ואכן, רובנו עשינו כך. מידי יום נאספים ע"י העירייה מהבריכה כ-3,000 יורו במטבעות שנתרמים לצדקה. בסמוך למזרקה נכנסנו לבית מרקחת עתיק שהוקם בשנת 1550, שחלק מהמיכלים והציוד נראה אותנטי מאותה תקופה.
עשינו אתנחתא קצרה בגלידרייה הנחשבת הטובה ביותר ברומא שבה מוכרים למעלה מ-200 טעמים שונים. אכן היה טעים מאד – יאמי יאמי. בדרך לאתר הבא חלפנו על פני בנייני ממשל שונים ביניהם הפרלמנט ומשרדיו של ברלוסקוני, עד שהגענו לבנין הפנתאון. הבנין המרשים השתמר להדהים למעלה מ-2000 שנה ונחשב למבנה העתיק ביותר בעולם שעדיין מקורה בגגו המקורי, כיפה עגולה בקוטר 43 מ' וגם בגובה 43 מ' שבמרכזה חור המאפשר לקרני השמש ולטיפות הגשם לחדור למרכז רצפת המבנה. הוא עבר שיפוצים בתקופות שונות, הוא מאופיין בלוחות שיש נדירים, ובשנת 1870 הפך הפנתאון להיות מקדש למלכי איטליה. קבורים בו מספר מלכים ואף הצייר רפאל. כיום משמש המבנה לכנסייה.
אנו ממשיכים לפיאצה נבונה, כיכר גדולה אליפטית מוקפת סביב בניינים בסגנון הבארוק, בתי קפה ומסעדות שבעבר שימשה להיפודרום למרוצי סוסים. בכיכר מוצבות 3 מזרקות יפיפיות מיצירותיו של הפסל ברניני, שבמרכזית מביניהן מפוסלות 4 דמויות אלים שמכל אחד מהם זורם נהר גדול מ-4 יבשות בעולם שהיו ידועות באותה עת – הגנגס (אסיה), הנילוס (אפריקה), הדנובה (אירופה), והריו דל פלטה (אמריקה).
ממשיכים לכיכר קאמפו די פיורי שבמהלך שעות לפני הצהריים מתקיים בה שוק פירות וירקות ופרחים ובערב מרכז בילוי עם מסעדות, בתי קפה ומועדונים.
לקראת סיום הסיור המודרך עם אורי הוא לקח אותנו לפיצרייה בשם "פורנו" שלפי דבריו נחשבת לטובה ביותר ברומא. הפיצה שם נאפית בפלטות גדולות ונמכרת לפי משקל, בערך בעלות של 12 € לאדם עבור פיצה ושתיה. אכן היתה פיצה מעולה. נפרדנו בשלום מאורי וכן מ-330 € עלות הסיור (לכולנו), ושמנו פעמינו חזרה לכיכר קאמפו די פיורי למנוחה בבית קפה וצבירת כוח להמשך היום. התנחלנו באיזה בית קפה למשך כשעתיים, הזמנו שתיה כמו קפה ובירה וכשהרגשנו מספיק איתנים שילמנו 50 € וקמנו לתחנת אוטובוס קו 64 שהוביל אותנו ישירות לככר הותיקן היא ככר סן פייטרו.
ככר הותיקן ( סן פייטרו)
כיכר סן פייטרו תוכננה ע"י ברניני ונבנתה בשנת 1667. שתי שדרות עמודי שיש מקיפות אותה בחצאי מעגלים. מעל שדרות העמודים מוצבים 140 פסלי קדושים. במרכז הכיכר עומד אובליסק מהמאה ה-1 לפנה"ס שהובא ממצרים. חזית הבזיליקה גובהה 47 מ' עשויה משיש, ודלתות כניסה מברונזה מפוסלת. תור הכניסה לבזיליקת פייטרוס הקדוש היה ארוך אך זרם די מהר. נחשבת לכנסייה הגדולה באירופה ויש סבורים בעולם כולו. יכולה להכיל 60,000 מתפללים, ומידי יום עוברים בה כ-20,000 מבקרים.
במרכז החלל הפנימי שוכנת הכיפה (Dome) המעוטרת בציורים של מיכאלאנג'לו, גובהה 119 מ' וכן הכיפות הקטנות יותר. מתחת הכיפה מוצב המזבח האפיפיורי ומעליו החופה המפורסמת שיצר ברניני. עיצוב הפנים המפואר כולל 45 מזבחים, 11 קפלות, כ-10,000 מ"ר של מוזאיקה ויצירות אומנות שהמפורסמת מביניהם הוא פסל הפייטה (Pieta) של מיכלאנג'לו, חצוב בשיש לבן בפטיש ואזמל, ומתאר את מריה מחזיקה את גופת בנה הצלוב.
בסביבות 18:00 חזרנו עם קו 64 למלון להתרעננות ומנוחה קצרה וב-19:30 יצאנו באוטובוס אקספרס מתחנת טרמיני לכיוון רובע טראסטוורה (Trastevere) הנמצא מעבר לנהר הטיבר. בעבר גרו ברובע משפחות עשירות ומכובדות אח"כ הפך המקום למגורי מעמדות נמוכים. בשנים האחרונות שוקם המקום והפך לרובע ציורי שוקק חיים בו גרים אמנים ובעלי אמצעים. המקום בעל הסמטאות הצרות מלא בבתי קפה, מסעדות, פאבים, בכיכרות מתקיימים מופעי רחוב שונים והכל שוקק והמוני אנשים מטיילים וגודשים את כל מקומות הבילוי. ייתכן שמכיוון שהיה יום שישי בערב, האזור היה עמוס במיוחד.
התמזל מזלנו ומצאנו מקום פנוי באחת המסעדות. קיבל אותנו מלצר בשם פבריציו, שלא כל כך הבין אותנו ואנחנו לא כל כך הבנו אותו, וכדי להשלים את ההזמנה שלנו היה צריך לגייס עזרה ממלצר אחר. היה בלבול מוחלט בהבנה מה זה "סטייק" ומה זה "פילטו". מבחינתנו זה אותו דבר, מבחינתם זה משהו אחר לגמרי. הלכו שם צחוקים שחבל על הזמן. לא היה חסר הרבה שפבריציו יזרוק אותנו מהמסעדה. בסוף חלקנו הזמינו פילטו, שזה אצלנו סטייק פילה (שהיה מעולה), חלקנו הזמינו צלעות כבש גם כן טובות, אחרים הזמינו גולד פיש וכמובן "וינו דה קסה". בסה"כ בסוף כולם יצאו מרוצים. עלות הארוחה לכולנו כולל הטיפ לפבריציו 260 €. יצאנו מהמסעדה להסתובב בסמטאות השוקקות, ראינו מופעי רחוב בשירה וריקודים. בין המוני האנשים שהיו שם הצלחנו לאבד את אחד החברים אך בעזרת SMS הצלחנו למצוא אותו, המשכנו להסתובב עוד מעט, והתחלנו לחזור לכיוון האוטובוס שייקח אותנו למלון.
פיאצה נבונה
הגענו למלון אחרי הליכה נוספת מהתחנה והשעה כבר היתה בסביבות חצות. היה יום מעייף, גדוש, מלא חוויות והנאה.
עברו לדף הבא:
