יום ה' – 12.9.13 – מבאד קרויצינגן לאוברניי ושטראסבורג-צרפת (כ-213 ק"מ)
ארוחת בוקר כרגיל ב-8:30 ויציאה לדרך ב-10:30. תחנתנו הראשונה במרחק כ-85 ק"מ היא העיירה אוברניי (Obernai). העיירה היתה מאוכלסת יהודים רבים במאה ה-12, ובעבר היו בה 5 בתי כנסת. עברנו ליד אחד מבתי הכנסת ששופץ לזכר לקהילה היהודית הגדולה שחיה פה, עליו היתה מודעה על זמני תפילה ושעת כניסת צום יום כיפור (שחל למחרת היום). הסתובבנו ברחוב השוק הססגוני וממנו נכנסנו לסמטת היהודים. לאחר שוטטות נעימה חזרנו לרכב להמשך המסלול.
היעד הבא והדי קרוב (31 ק"מ) הוא שטראסבורג (Strasbourg), בירת אלזאס. עיר בעלת מבנים עתיקים מרהיבים וביחד עם זאת מודרנית ותוססת. תרגום שם העיר הוא "עיר הדרכים" וזאת בשל מיקומה המרכזי בלב אירופה. יש בה פרלמנט האיחור האירופאי וכן בית המשפט האירופאי לזכויות האדם.החנינו את הרכב בחניון תחנת הרכבת וצעדנו לעבר המרכז.
את הסיור התחלנו בביקור בקתדרלה. הקתדרלה היא המבנה הבולט בעיר שצץ בין גוש של בניינים מימי הביניים. בתוך מבנה הקתדרלה החלל הוא מאד גדול עם פסלים יפים, ויטראז'ים מרשימים והאטרקציה הוא שעון אסטרונומי גדול שנבנה בשנת 1842 ומושך אליו תיירים רבים לצפות במופע צלצולים בשעה 12:30 בדיוק. אנו פספסנו את המופע בכמה דקות.
במרחק קטן משם מצאנו את רכבת התיירים שהנסיעה בה נותנת התרשמות כללית מאתריה המרכזיים של העיר ומלווה בהסברים באנגלית. פה ושם היו טפטופי גשם שאילצו אותנו לפתוח מטריות. עיקר העניין בביקור בעיר הם שני מוקדים מרכזיים: אזור קתדרלת נוטר-דם והרחובות סביבה, ואזור "צרפת הקטנה" (Petite-France).
במהלך השוטטות הגענו לאזור הנקרא "צרפת הקטנה". זהו מעין כפר ימי ביניימי בתוך העיר, בתים צבעוניים ומצוירים עם קורות עץ, תעלות מים שמזכירות מאד את קולמר, סמטאות צרות להולכי רגל משובצות מסעדות ובתי קפה רבים.
בהמשך השיטוט הגענו לכיכר יפה בה התקיים שוק יומי וסביבה חנויות רבות של מעדנים ובתי מאפה. קנינו באחת מהן את העוגה "קוגלהוף" האופיינית לאזור ובמשך מספר ימים אכלנו ממנה בארוחות הבוקר שלנו, כשמרחנו על פרוסות ממנה בחמאה וריבה. זה היה מאד טעים.
המשכנו לטייל והגענו לכיכר גוטנברג – ממציא הדפוס (עד היום יש ויכוח בין הגרמנים לצרפתים בנוגע ללאום שלו). במרכז הכיכר מסתובבת קרוסלת ילדים גדולה ומקושטת כמו באגדות. נתנו לעצמנו ללכת לאיבוד בעיר ומפה לשם הגענו לכיכר קלבר הגדולה והסואנת שבה מרוכזים קווי תחבורה רבים, בתי כל בו וביניהם גם "גאלרי לאפאייט". מכיוון שמיצינו את השוטטות, נכנסנו "לשטוף את העיניים" בגאלרי לאפאייט וקבענו להיפגש כעבור 40 דקות בכניסה.
השעה כבר היתה אחה"צ והתחלנו לצעוד צעדה די ארוכה לכיוון חניון הרכב. כל הדרך חיפשנו איזה מסעדה פתוחה כדי שנוכל לאכול שוקרוט, תבשיל הקדירה המסורתי של אלזאס, אך בגלל שהיתה שעת ביניים בין הצהריים לערב, לא מצאנו אף מסעדה פתוחה. צרפתים משונים שכאלה.
על הכביש בדרך הביתה, כ-30 ק"מ לפני באד קרויצינגן סטינו לאיזה כפר בשם ריגל במחשבה שאולי שם נמצא איזה מסעדה פתוחה. אכן מצאנו מסעדה. שוקרוט לא היה שם אך מאכלים אחרים מאד טעימים דווקא אכלנו. הזמנו מרקים טעימים, סטייקים, שניצלים, ובסוף גלידות מעולות ב-8 טעמים שונים. בעלת המסעדה ממוצא פולני שירתה אותנו ואף פטפטנו איתה מספר מילים בפולנית. קוריוז מעניין – מעל פתח הכניסה למסעדה תלוי שלט של מותג בירה גרמנית משובחת שהסמל שלו הוא מגן דוד ובמרכזו כוס בירה. כבר ראינו את זה לפני מספר ימים בלינדאו ולא ידענו מה פירוש הדבר עד ששאלנו את הפולניה.
חזרנו למלוננו בסביבות השעה 21:00 ובזה תם לו יום נוסף ומהנה.
