24.7.2019 – דבלין – בירת אירלנד העצמאית. יומיים טיול בעיר.
עיר יפה ומעניינת, טיילנו עד שעות אחה"צ המאוחרות וחזרנו לנמל במוניות. הגענו לנמל בסביבות השעה 1000 ומיד יצאנו לסיור פנורמי כלומר סיור ממונע באוטובוס. אגב המקומיים מבטאים את השם כדובלין Dublin
דבר ראשון סיירנו בפארק ענק, פיניקס פארק (Phoenix Park) דבלין. גם השגרירות האמרקאית נמצאת בפארק עצמו. נכנסנו לאיזור של גנים בפריחה מהממת.
הפארק נמצא מעט מחוץ למרכז העיר, שבילים, גנים מרהיבים, עצים עתיקים, עדרי איילים וכן גן חיות (בתשלום כמובן). 62 מטר של אובליסק המשקיף על נהר הלליפי. אובליסק זה הוא הגבוה ביותר באירופה.
לאחר הסיור בפארק המשכנו למרכז העיקר עצמה.
ראינו את השדרה המרכזית שברחוב אוקונול על האנדרטאות שבה. בית הדואר שבו פרץ המרד בשנת 1916 שבעקבותיו אירלנד קיבלה עצמאות מהבריטים בשנת 1922. (על המרד למי שמתעניין חפשו בגוגל – מעניין מאד).
האוניברסיטה המפורסמת "טריניטי", הפסל של מולי מלון שנחשבת גיבורה עממית באירלנד.(Molly Malone , ובשפה המקומית Mol Ní Mhaoileoin)
אכלנו צהרים במעין פאב מקומי. חלקנו חזר לאניה עם המדריך באוטבוס ורובנו המשכנו לטייל במדרחוב הסמוך ובפארק עם אגם וברווזים שממוקם בקצה המדרחוב.
ראינו את בניין הפרלמנט, ראינו את קתדרלת סנט פטריק בה עבד וכתב ג'ונתן סויפט את מסעות גוליבר ועוד.
ראינו את ארמון דבלין עברנו מעל גשר א'קנור, גשר רחב מאד החוצה את נהר הליפי. המשכנו לכוון הטמפל בר המפורסם כמרכז הפאבים האיריים.
המשכנו לכוון המדרחוב השני שממוקם צמוד לבית הדואר וכן שוטטנו בסמטאות מקסימות עד נהר הליפי החוצה את העיר חצינו גשר יפיפה להולכי רגל ועברנו בין מעברים יפים עד רחוב הפאבים המפורסם שנראה עתיק ומרוצף אבנים. שעת אחר הצהריים והפאבים התחילו להתמלא.
טמפל בר ( Barra an Teampaill, Temple Bar), הוא שמו של אזור בגדה הדרומית של נהר הליפי במרכז העיר דבלין , בירת אירלנד. האזור מהווה את המרכז התרבותי של דבלין, וכן רובע חיי הלילה הדבלינאים, ומוקד תיירותי גדול. הטמפל בר, בניגוד לחלקי העיר הסובבים אותו, שמר על תבנית הרחובות מתקופת ימי הביניים והוא מתאפיין ברחובות צרים המרוצפים באבני רחוב.
מצאנו פאב עם זמרת ונגנים ששרו בלאדות איריות. תפסנו מקומות לפני שיתמלא וכמובן הזמנו בעיקר בירה גינס כהה שהיא סמל היכר של אירלנד. לגמנו pint of giness בירה אירית כהה ומפורסמת. למען האמת היתה לא רעה. לאחר כשעה יצאנו לרחוב הראשי ובשלוש מוניות חזרנו לאניה בסביבות 19.00 (את נהג המונית שלנו הפכנו לחובב ציון מושבע).
המשך הערב כרגיל.