יום ו' – 26.8.05 – מאירון עד לורד
כהרגלנו, ב-8:30 כבר היינו בנסיעה בדרך לסן ז'אן דה לוז שבצרפת. ב-9:00 כבר היינו בעיירה המדהימה ביופיה שרק התחילה להתעורר לבוקר חדש. נכנסנו ישר למדרחוב המרכזי המלא בסמטאות ציוריות זרועות בחנויות שוקולד, מעדניות, חפצי נוי ועבודות אומנות. בעלי בתי הקפה והמסעדות סידרו שולחנות וכסאות בחזית החנויות על המדרכות, וכל האווירה אומרת שלווה ורוגע. הגענו למעגן היכטות, טיילנו בטיילת חוף הרחצה עם בנייניה היפים.
כהרגלנו, ב-8:30 כבר היינו בנסיעה בדרך לסן ז'אן דה לוז שבצרפת. ב-9:00 כבר היינו בעיירה המדהימה ביופיה שרק התחילה להתעורר לבוקר חדש. נכנסנו ישר למדרחוב המרכזי המלא בסמטאות ציוריות זרועות בחנויות שוקולד, מעדניות, חפצי נוי ועבודות אומנות. בעלי בתי הקפה והמסעדות סידרו שולחנות וכסאות בחזית החנויות על המדרכות, וכל האווירה אומרת שלווה ורוגע. הגענו למעגן היכטות, טיילנו בטיילת חוף הרחצה עם בנייניה היפים.
במרחק נסיעה של 7 ק"מ הגענו לביאריץ. בעבר היתה עיר נוצצת ומפוארת שכל עשירי ומלכי אירופה ביקרו בה. מאוחר יותר בשנות ה-60-70 גם כוכבי הוליווד סימנו אותה בתור עיר נופש. גם היום היא עדיין מאד יפה עם המון מטיילים ונופשים. יש בה חופי רחצה נהדרים, בתי מלון מפוארים ואי קטן לא רחוק מהחוף אשר ניתן להגיע אליו דרך גשר מחובר אליו. בקרבת האי יש צוקי סלעים עם צורות משוננות מיוחדות.
המשכנו בנסיעה לעיר ביון, עיר שבעבר היה בה מרכז יהודי גדול, ומפעלי שוקולד. מכיוון שנפלנו על יום ראשון, העיר היתה די שוממת, כל החנויות במדרחוב היו סגורות וכמעט שלא היו אנשים ברחובות. היה מאכזב למדי. לא התעכבנו בה יותר מידי. נכנסנו לגינה ציבורית לפיקניק קטן לצהריים והמשכנו בנסיעתנו. בעיר זו קרתה לנו תקלה ברכב שהסוויץ' נפל לתוך הפאנל.
בהמשך הנסיעה עצרנו בעיר פו, שהתפרסמה בשל היותה חביבת החיילים האנגלים בקרב שאירע באיזור בשנת 1620. יש בה גינות לרוב, שדירות יפות וערוגות פורחות. האטרקציה העיקרית בעיר היא הארמון (שאטו) שנבנה במאה ה-14 למלך אנרי, שמצוי בו מוזיאון המציג פריטים מחיי היום יום של התקופה וכן אוסף גדול של שטיחי קיר וגובלנים. אנו לא נכנסנו לתוך המוזיאון אך סיירנו סביב הארמון וראינו את גינתו היפה והמטופחת. ישבנו בכיכר ליד הארמון בבית קפה, שתינו בירה וקפה ושני צוענים הנעימו את זמננו בשירתם.
בהמשך הנסיעה, בסביבות השעה 5:00 הגענו לעיר לורד. לאחר חיפוש קצר מצאנו מלון נחמד בן 3 כוכבים שעלה 50 € . לאחר התמקמות בחדרים יצאנו לסייר בעיר. המקום שעצרנו בו, אשר חשבנו שהוא מרכז העיר, היה דיי שומם (שוב, כי זה יום ראשון), בקושי מצאנו איזה פיצריה פתוחה שהתיישבנו בה, הזמנו פיצות ולזנייה ויין קיאנטי, ושתינו לחיים לכבוד יום הולדת של רחל שחל היום.
אחרי הארוחה (שלא היתה משהו) יצאנו לכנסיה הגדולה שליד המערה הקדושה בה היתה התגלות של מריה הקדושה לנערה ברנדוט בת ה-14 שהפכה לקדושה בהכרזת הוותיקן. התופעה שמתרחשת שם מידי ערב ב-9:00 היא מדהימה. עשרות אלפי אנשים עם נרות דולקים בידיהם מסתובבים במעגלים ברחבה הענקית שלפני הכנסיה, מתפללים ושרים ומצפים לניסים לכל מיני פיסחים, חולים ונכים שונים. אחרי התפילה שאורכת כשעה המתפללים ממלאים כל מיני מיכלים מכל הגדלים במים קדושים מברזיות הנמצאות במקום.
האמונה היא שמי ששותה מהמים נרפא מחוליו. חלק מהמתפללים עוברים בטור ארוך בכניסה למערה, שם מוצב פסל הקדושה ומנשקים אותה והכל בדממה מדהימה. הגה לא נשמע. המונים יושבים מול המערה ובוהים בה ושותקים. תופעה פשוט מדהימה ומפליאה. ביציאה מרחבת הכנסיה הסתובבנו מעט באזור חנויות המזכרות שמוכרות כל מה שקשור לקדושה ולנצרות. ויש המונים כאלה. חזרנו למלון בסביבות שעה 11:30.