יום שבת – 27.8.05 – מלורד עד פואה
יצאנו לעיר סמוכה טארב, מרחק נסיעה של כ-15 ק"מ ששם מצוי מוסך מרצדס לתיקון הרכב. מיד בהגיענו לשם טיפלו בבעיה ותיקנו את הרכב ללא עלות, ועל כך זכה מנהל המוסך שטיפל בנו בצלב. חזרנו לכיוון לורד, עצרנו באיזה בית מלון ואכלנו ארוחת בוקר מלאה בשרות עצמי, היה טעים ונחמד. המשכנו לכיוון קוטרה, כפר יפה בפירנאים הצרפתים, ממנו נכנסים לפארק הלאומי הפרינאי שבו נמצא גשר פונט דה אספאן.
יצאנו לעיר סמוכה טארב, מרחק נסיעה של כ-15 ק"מ ששם מצוי מוסך מרצדס לתיקון הרכב. מיד בהגיענו לשם טיפלו בבעיה ותיקנו את הרכב ללא עלות, ועל כך זכה מנהל המוסך שטיפל בנו בצלב. חזרנו לכיוון לורד, עצרנו באיזה בית מלון ואכלנו ארוחת בוקר מלאה בשרות עצמי, היה טעים ונחמד. המשכנו לכיוון קוטרה, כפר יפה בפירנאים הצרפתים, ממנו נכנסים לפארק הלאומי הפרינאי שבו נמצא גשר פונט דה אספאן.
עלינו על רכבל שהעלה אותנו למקום קרוב לגשר, ובהליכה של עוד 10 דקות הגענו עד הגשר. יש במקום מפל יפה שזורם לנהר שמעליו יש גשר נוסף. עלינו חזרה לנקודה שירדנו מהרכבל ומשם עלינו לרכבל כיסא שהעלה אותה לגובה 1,700 מ'. בירידה מהרכבל יצאנו להליכה של כ-30 דקות בשביל המוביל לאגם יפיפה בשם גוב בעל מי טורקיז משגעים מוקף בהרים סביב. ישבנו בבית קפה על שפת האגם, שתינו בירות וקפה וחזרנו ברגל עוד 30 דקות עד לרכבל.
במרחק נסיעה של שעה הגענו לגברני, עיירה יפה בעמק ירוק ופורח. מעיירה זו מגיעים למכתש הקרחוני שנקרא סירקוס דה גברני.
האפשרות הראשונה להגיע למכתש היתה ברגל במרחק הליכה של 5 ק"מ לכל כיוון, והאפשרות השניה היתה לעלות על סוסים. בחרנו באפשרות השניה. עשינו קצת עבודת שכנוע על רחל שבתחילה לא הסכימה לעלות על סוס ובסוף השתכנעה. עלינו כולנו בשיירת סוסים וכעבור רכיבה של שעה הגענו למכתש המדהים ביופיו, הנמצא בתחתית הרים בגובה 3,000 מ' עם פסגות מושלגות, עם מפל בגובה 400 מ' הזורם מגובה ההר.
אנו נמצאנו בגובה 1,600 מ'. בירידה מהסוסים ישבנו במנוחה בבית קפה ביחד עם מוביל הסוסים שלנו, שתינו משהו ואחרי הפסקה של כ-20 דקות עלינו שוב על הסוסים בדרך חזרה לגברני. בסה"כ היתה חוויה נחמדה. ואפילו רחל נהנתה.
בהמשך הנסיעה מזרחה לכיוון העיר פואה, היעד הבא שלנו, ראינו שהשעה כבר 8:00 בערב, החלטנו לחפש מלון בדרך. מצאנו די מהר פנסיון משפחתי נחמד ולבבי באיזה כפר בשם מאנה, שעלה 47 €. בחזית הפנסיון, תחת סוכת גפנים אכלנו ארוחת ערב ביתית, התיידדנו עם בעלת הפנסיון שהיא ספרדיה במקור שנשואה לצרפתי שהוריו הם בעלי הפנסיון והיא סיפרה לנו שהמקום הוא בן למעלה מ-200 שנה שעובר בירושה מאב לבן במשך דורות. ביקשנו מבעלת הפנסיון שתביא קינוח עם נר עבור יום ההולדת של רחל, וחגגנו לה שוב.
מכיוון שהספרדיה היתה כה נחמדה היא קיבלה מאיתנו צלב, ששימח אותה מאד, וכאות תודה על הצלב היא הביאה לכולנו כוסות שמפניה ושוב שתינו לחיים לכבוד רחל וגם בעלת הבית שתתה איתנו. בקיצור, היה לנו ממש כיף בפנסיון זה. שכבנו לישון ב-11:00.
