יום שלישי – 3.6.14 – אושגולי
מסיימים ארוחת בוקר במלון ואנו יוצאים לנסיעה של כ-3 שעות לנקודה הצפונית ביותר בגיאורגיה לכפר אושגולי. כפר עתיק ממוקם בגובה 2300 מ' שגם בו כמו בכל החבל רואים את המגדלים. הדרך מדהימה ביופייה בנוף עוצר נשימה. עברנו קניונים, בין כפרים קטנים וציוריים וברקע הרים עם פסגות מושלגות ויערות מחט צפופים וירוקים. פרחי בר צבעוניים ועדרי פרות רועות בשטחי האביב הירוקים.
בין ההרים מפרידים עמקים וקניונים עמוקים, נהרות שוצפים זורמים מכל עבר ומפלי מים נשפכים מגבהים וגולשים לדרך בה אנו נוסעים שברובה אינה סלולה, אך הג'יפים 4X4 מסוג דליקה ואן מיצ'ובישי לא מאכזבים וחוצים בקלות כל מכשול. עשינו הפסקת קפה ליד איזה בית מבודד אי שם בדרך, לצד מפל ונחל שזורם מההר הצמוד. בבית זה גרים זוג זקנים שהכינו לנו סוג בצק ממולא כעין בלינצ'ס גבינה אותם אכלנו בליווי שתיית קפה שחור טרי שאוצ'ה הנהג בישל במקום.
הגענו לכפר אושגולי שנחשב כיישוב קבע הגבוה באירופה בו גרות משפחות מזה כ-1000 שנים, באותם מבנים ובאותה צורת חיים מסורתית. הבתים והמגדלים בנויים מאבני ציפחה שחורות אשר נותנות למקום אופי מיוחד. במהלך חודשי החורף מנותק כל האזור משאר חלקי המדינה בשל השלג וחסימת הדרכים. יש במקום מסעדה קטנה וחנות מזכרות, בה אכלנו את החצ'אפורי הממולא בשר הטעים ביותר שהכרנו. ישבנו בחצר המסעדה המרוצפת והתחממנו משמש אביבית נהדרת, אכלנו ושתינו – מי קפה ומי צ'אצה ומצב הרוח היה בשמיים.
עשינו את דרכנו חזרה באותה דרך בנסיעה של 3 שעות והגענו למלוננו במסטיה לארוחת ערב ושנת לילה.
