יום שבת – 31.5.14 – הדרך הצבאית
הדרך שמובילה מהים השחור למוסקבה, דרך החוצה את הקווקאז נקראת הדרך הצבאית. בעבר היתה הדרך שביל הררי צר שטיפס צפונה לאורך הנהרות, משם ירד למישורים וחיבר את גיאורגיה עם אירופה. במשך אלפי שנים נשמרה הדרך ההררית הצרה והנטויה מעל תהומות על ידי שבטים עתיקים ומגדלי שמירה שהיו פזורים לאורכה. בראשית המאה ה-19 עם סיפוחה של גיאורגיה לרוסיה, הרחיב הצבא הרוסי שבשליטת הצאר את השביל והפך את גיאורגיה לחלק מהאימפריה הצארית. ומאז ועד היום משמשת דרך זו כנתיב מרכזי לקווקאז העליון.
התחלנו את סיורנו היום בנסיעה מערבה בביקור בכנסיית הצלב ג'ווארי, אשר בה קיבל המלך את הנצרות על העם הגיאורגי. בכנסייה ציורי קיר מרשימים וארכיטקטורה ייחודית מהמאה ה-6 לספירה. עקב חשיבותו של האתר הוא הוכרז כאתר מורשת עולמית של אונסקו. הכנסייה ממוקמת על גבעה גבוהה המשקיפה על העיר מצ'חאטה (בירתה העתיקה של גיאורגיה), ועל מקום חיבור הנהרות מתקברי וארגבי. הנוף מרשים ביותר.
המשכנו בנסיעה בדרך הצבאית המטפסת לכיוון הקווקאז הגבוה, בדרך נופית מהממת בין הרים ירוקים גבוהים, מפלים ונהרות שוצפים מכל עבר. עצרנו לתצפית על אגם זינוואלי והמשכנו למצודת אנאנורי בקצה האגם שנבנתה על ידי משפחת שודדים מיוחסת מהמאה ה-16. המצודה הציורית שימשה כמתחם צבאי במלחמות שבין המשפחות על השליטה במקום. טיפסנו בהמשך הנסיעה אל לב ההרים בנוף קניונים עוצר נשימה, חרוץ נהרות עמוקים ועטוף פסגות מושלגות של הרי הקווקאז הגבוה.
הגענו לאתר מונומנט האחווה שנבנתה בשנת 1620 והוקמה לציון 200 שנות ידידות והקשר בין גיאורגיה לרוסיה. האנדרטה בנויה בצורת חצי גורן מצויירת בציורים היסטוריים צבעוניים, גבוהה וצופה מעל נופים מרהיבים, שקושרים בין עמקים נהרות והרים גבוהים. הנוף משם הוא מרהיב.
המשכנו בנסיעה עד לאתר הר המינרלים. זהו גוש סלע גדול שזורמים עליו מים עם מינרלים שונים שבמשך השנים הפך לצבע חלודה. אפשר לטפס על הסלע ולא להחליק ממנו. מן תופעה שכזאת.
התחלנו בנסיעה ארוכה של כ-3 שעות בדרכנו חזרה למלוננו בטיביליסי. לאחר התארגנות ומנוחה קצרה יצאנו למסעדה לארוחת ערב כמובן עם כל מטעמי גרוזיה, ואחריה עשינו טיול רגלי לאורך השדרה היפה.
