היום התחיל הטיול להודו, עד עכשיו היה רק הגעה והתארגנות. אז כמו בחופש קמנו בסביבות 09:00, לאחר ארוחת בוקר במקום החלטנו לצאת לסיבוב על החוף על מנת להתרשם מהאזור וגם סתם כדי לעשות סיבוב. אנג'ונה עצמה ידועה בחופים המדהימים שלה, והם אכן מדהימים, החול הלבן, הדקלים, החושות, המים הנעימים ובעיקר השקט והרוגע, באמת גן עדן. ישבנו בדרך באחד מה guest houses שעל החוף, שותים להנאתנו וצופים על המתרחש בחופים. מזג אוויר נפלא, לא חם מדי, בכלל מזג האוויר בגואה הוא טרופי עם מונסונים, ככה שכמעט כל השנה חם ולח כאן, הטמ"פ נעות בין 28-35̊ (מלבד החורף הקצר בין דצמבר לפברואר שאז הטמ"פ יורדת ל-̊ 21).
בדרך חזרה נתקלנו בכמה בסטות בעיר, בכלל יש כאן שוק פישפשים די מרהיב בצבעוניות שלו ובאנשים שמאכלסים אותו. למרות שאנחנו לא אנשי קניות הרוכלות המקצועיות כאן שהן ילדות בנות 11-12, הצליחו לשכנע אותנו ורכשנו לנו כמה בגדים חדשים. המשכנו לכוון צפון החוף על קו החוף, עברנו דרך הבזאר עד שהגענו למקום שבו אפשר היה לשכור קטנועים שזאת דרך די הגיונית להסתובב כאן. שכרנו קטנוע 100 סמ"ק (זה מה שבדרך כלל ניתן לשכור במקום) בעלות של 250 רופי ליום.
נסענו לכוון המסעדות ולאחר ארוחת צהרים דשנה יצאנו לכוון מבצר Aguada, דרומית לאנג'ונה (Anjuna). בדרך עברנו בקאנדולים (Candolim) וקלאנגוט (Calangute) שתי ערים או עיירות שידועות בעיקר בחופים המדהימים שלהן, והן כמובן מוקד תיירותי מועדף על תיירים מכל העולם, בעיקר מאירופה. קאנדולים היא העיירה (או אז כפר) הראשון שעבר התנצרות באזור וזאת בעקבות עבודתם הטובה של הפראנסיסקנים שהצליחו לשכנע את אנשי הכפר שישו יותר שווה ממה שהיה להם קודם. בכל מקרה זה בטוח עזר לעסקים כי בחג המולד המקום מפוצץ בתיירים שבאים לחגוג במקום.
מבצר Aguada ששמור בצורה מדהימה אגב, הוא מבצר פורטוגזי שהוקם ב-1613 והוא אחד מאין ספור אתרים פורטוגזיים בגואה. המבצר היה הנקודה הראשונה שאליה הגיעו ספינות מאירופה והוא שימש להגנה מפני ההולנדים והמהראשטים (המדינה או השבט המקומי ששלט באזור בתקופה, ברובם הינדים ומומבי היא עיר הבירה שלהם) שהם שהיו האויבים העיקריים של הפורטוגזים. המבצר נקרא Aguada שזה מים בפורטוגזית וזה בגלל מעיין מים מתוקים שיש בתוך המבצר. במבצר ישנו גם מגדלור יפה שנבנה ב-1834 ונחשב למגדלור הגדול והעתיק ביותר באסיה כולה. לצערנו הגענו למבצר רק בשעה 17:40 כש- 10 דקות לפני כן הסתיימו שעות הביקור במבצר. בפעם הבאה צריך אולי לתכנן מראש, אבל האמת יצאנו לטיול בשביל הכיף ולא ממש בא לנו לתכנן מראש.
המשכנו לנסוע מאחורי המבצר השוכן על הר/גבעה משם אפשר היה לצפות על נוף עוצר נשימה של האוקיינוס/הים הערבי, השמים המדהימים והמים והגלים הנשברים על הסלעים – מחזה מרהיב ביותר והנוף ממש עוצר נשימה, כאן ממש התחיל הטיול בהודו. תארו לעצמיכם זה מה שראו כל אותם אירופאים שהיגיעו להודו, זה הדבר הראשון שהם ראו, מדהים.
חזרנו באותה הדרך אל ה-Guest House שם אכלנו את ארוחת הערב, התקלחנו (עם דליים כמובן), גלשנו באינטרנט בקפה המקומי הקרוב למקום מגורינו שכבר מכיר טוב טוב ישראלים וסידרו במחשבים מקלדות שעבדות גם בעברית. אחרי זה פיפי ולישון.