יום שבת – 14.10.06
אחרי ארוחת הבוקר יצאנו ב-8:00 לכיוון לונגשאן. נסיעה של שעה וחצי הביאה אותנו לאזור הרי לונג הגבוהים שעל מורדותיהם משתרעים שדות אורז יפיפיים, מסודרים בטרסות מלמעלה על למטה, בכל גווני הירוק. עצרנו בכפרים של שבטי מיעוטים שהגיעו לאזור ממקומות שונים באסיה.
אחד הכפרים הוא לונגשאן בו חיים בני שבט ג'ואנג שהמיוחד בו הן הנשים המגדלות שערן לאורך של שני מטר. עברנו מעל גשר חבלים מתנדנד, נכנסנו לאחד מבתיהם להתרשם מצורת חייהם, הנשים פיזרו את שערן האסוף הציגו לנו את אורכו המרשים. אי אפשר היה לעזוב את המקום מבלי לקנות מנשות השבט צמידים, בגלל שהן תפסו אותנו ולא עזבו עד שלא קנינו.
בדרך חזרה לגווילין עצרנו במערת נטיפים יפה בשם מערת קנה הסוף. במרכז העיר גווילין, לא רחוק ממלוננו, ביקרנו בבי"ח לרפואה סינית. עשו לנו הדגמה של שיטת צ'יקונג שהיא שיטה של ריכוז אנרגיה שבעזרתה ניתן גם לרפא. האדם שהדגים לנו אחז בידו האחת בחוט חשמל גלוי בזרם של 220 וולט ובידו השניה אחז נורת חשמל – אותה הצליח להדליק בעזרת העברת האנרגיה בכושר הריכוז שלו. לפרידה עשו עיסוי להקלת כאבי ראש ולאידל עשו כוסות רוח להקלת כאבי הגב שלו. שניהם אמרו שחל שיפור. עוד מספר רופאים שהיו במקום אבחנו עלינו בעזרת מישוש בארבע דפקים בידיים, בהתבוננות בלשון ובעיניים, ואמרו לנו ממה אנו סובלים, ואיזה תרופות הם ממליצים לנו לקנות. כל העסק נראה כתרגיל שיווקי לממכר תרופותיהם. מעט מאיתנו קנו תרופות. חזרנו למלון ב-17:30.
אחרי מקלחת והתרעננות ירדנו לחדר האוכל לארוחת ערב, וב-19:40 כבר יצאנו שוב, הפעם למופע שבטי מיעוטים. גם מופע זה, כמו אלה שקדמו לו היה עשיר בתלבושות, שירים ותפאורות מרהיבות.
בתום המופע חזרנו למרכז העיר גווילין לסיור לילי והתפעלנו מהתאורה המהממת של הבניינים, הרחובות, הגשרים, האגם והגבעות סביבו. פשוט מרהיב. האוטובוס שעשה דרכו חזרה למלון עם כל הקבוצה, הוריד אותנו בדרך והמשכנו את הערב בטיול נחמד במדרחוב היפה והשוקק במרכז העיר. ישבנו בבית קפה ושתינו בירה מקומית ונשנשנו בוטנים מטוגנים. חזרנו למלון במוניות בסביבות 11:30 עייפים מאד לאחר עוד יום עמוס.
