6 יום ו'
קאן
לאחר ארוחה וסידורי הבקר יצאנו כרגיל בסביבות השעה תשע לכוון העיר קאן אך הפעם החלטנו לנסוע לאורך חוף הים בין עיירות חוף יפיפיות על הדרך שנקראת "הקורניש". מידי פעם עצרנו במצפים מעל מפרצים ופיורדים שצבע המים משתנה מתכלת לכחול עמוק. בחלק מהדרך המצוק גולש להים כמו קיר ולגבהים של מאות מטרים. בקיצור, דרך אחת היפות שנסענו עליה, כך כ – 30 ק"מ עד העיר קאן.
נכנסנו העירה בשדרה הצמודה לחוף ונסענו לאורך חופי רחצה ומרינות. באזור המרכז התחלה הסאגה של החנייה, השדרה הייתה עמוסה אנשים וכן בצעו עבודות לאיזה מופע, חלפנו על פני התיאטרון בו מתקיים פסטיבל הסרטים, השדרה הייתה מלאה במשאיות חונות ומנופים היה צפוף ופקוק ומלא שוטרים שכוונו את התנועה, בצער רב המשכנו ללא עצירה לכוון אנטיב. האמת, אין משהו מיוחד בעיר למעט הקורניש עצמו.
אנטיב Antibes
הגענו די מהר נעצרנו לשירותים במסעדת "מק דונאלד" והמשכנו לטיילת, חנינו בטיילת בקרבת מסעדה כדי לא להרבות בהליכה עקב חום הצהריים. המסעדה נראתה בסדר והתיישבנו לארוחת צהריים שגם הייתה בסדר, לאחר הארוחה שבנו למכוניות, נסענו קצת לאורך הטיילת שהיא די טיפוסית לריוויירה, ומשם המשכנו לכוון גראס. האמת היא שבתוכנית היינו מתוכננים להמשיך ולטייל באנטיב אך החלטנו שיש עוד מה לראות באיזור ולכן עזבנו והמשכנו הלאה.
גראס grasse
לאחר נסיעה של פחות משעה בדרכים כפריות הגענו לעיר גראס ששוכנת על גבעות של האלפים הימיים. העיר די טיפוסית מבחינת הארכיטקטורה המקומית, ייחודה היא תעשיית הבשמים שקיימת בעיר מאז ימי מלכי צרפת במאות השש עשרה ואילך. שוב חיפשנו חניון במקביל הורדנו את הנשים ליד מרכז התיירות המקומי במרכז העיר. הדיילת המקומית ציידה אותן בכתובת מפעל שהיה ממוקם מספר רחובות מהמרכז ובו רחבת חנייה למבקרים.
במפעל מתקיים סיור עם הסברים על אופן יצור הבשמים שמתבסס על צמחי ופרחי האזור וכן יבוא של פרחים מכל העולם. הסיור מסתיים בחנות המפעל לממכר בשמים מתוצרתם. חלק מהנשים רכשו וחזרנו לרכבים, מאחר שהיה מוקדם יחסית החלטנו לנסוע לעיירת האומנים וואנס שהיא מאוד ממומלצת.
סנט פול דה וונס saint paul de vence
לאחר נסיעה של פחות משעה בדרכים הרריות מפותלות וצרות שמשני צדי הדרך שיחים ועצי בר, ומדי פעם נשקף מגבוה הים התיכון על מפרצי הפרא והמצוקים הגולשים לים כקירות . עם ההגעה לעיירה מצאנו חניון עילי בסמוך לכיכר העיירה.
הגענו לכיכר שסביבה פרוסים בתי קפה ומסעדות, בגב הכיכר שוכן הרובע העתיק שבו הרבה חנויות לדברי אומנות, כאן פעלו אומנים מפורסמים כמו מאטיס ומארק שגאל שחיי 20 שנה במקום, כאן נפטר ונטמן. כמו כן המקום היה אהוב על ידוענים כמו איב מונטן שכאן הכיר את אשתו לעתיד סימון סניורה ועוד רבים אחרים.
לאחר שוטטות בין הסמטאות העתיקות ומנוחה בכיכר הקתדרלה עם המזרקה שרואים בכל פרוספקט תיירות בהקשר לוואנס, חזרנו לכיכר הייתה שעת ערב, התיירים עזבו והעסקים החלו להסגר. מצאנו בית קפה שגם עמד לסגור, בעלת המקום במקור מדנמרק שנשואה לצרפתי בן המקום פתחו לאחרונה את המקום , הסכימה לארח אותנו. הזמנו קרפים שזה המומחיות של המקום, המנות והקפה הגיעו די מהר, אכלנו בתיאבון, שילמנו סכום "מצחיק בהתחשב שסעדו 12 איש (100 יורו).
חזרנו לחניון ויצאנו בסביבות 20.00 חזרה לאוטוסטרדה ותוך כשעה הגענו למלון. לאחר מנוחה קצרה במרפסת המלון, פרשנו לשינה.