יום ו' – 9.9.11
הבוקר החלטנו לא למהר לצאת כי לפי התוכנית לא אמור להיות יום עמוס. קודם כל איחלנו יום הולדת שמח לאחד החברים שחל באותו היום. אכלנו ארוחת בוקר טובה ויצאנו לדרך עם עצירה ראשונה בסן ג'מיניאנו – המכונה מנהטן של טוסקנה, עיר מוקפת חומה בעלת 14 מגדלים.
סן ג'מיניאנו
במקור בתקופת ימי הביניים בזמן פריחתה של העיר היו בה 70 מגדלים, שנבנו בגלל אגו מנופח ותחרות בין משפחות אצילים פיאודלים שהתחרו ביניהם מי חשוב ועשיר יותר. הבתים והארמונות בתוך החומות נשארו אותנטיים והסמטאות הרבות מלאות בחנויות של יין, מוצרי עור, עבודות קרמיקה טוסקניים, מזכרות ובתי קפה ומסעדות. הדואומו המוצבת בכיכר המרכזית עם הבאר מהמאה ה-13, מוקפת בשבעה מהמגדלים ובעבר שמשה הכיכר לשוק העירוני. אחד הארמונות משמש היום כבית העירייה.
סן ג'מיניאנו
החנינו את הרכבים קרוב לשער במגרש חניה שעוד היה בו מקום בגלל השעה המוקדמת, בטרם הספיקו להגיע המוני התיירים. נכנסנו דרך השער הראשי והתחלנו לטייל בסמטאות שהיו שוקקות ומלאות באנשים, וזאת בניגוד לערב כשביקרנו במקום שהיה די שומם וחשוך. עצרנו בכמה חנויות, קנינו תיקים ומתנות, ובכיכר המרכזית עצרנו גלידרייה שהוכרזה הטובה בעולם. בכלל, עיר כייפית, בסגנון טוסקני אופייני ונעים לשהות בה.
המשך המסלול היה נסיעה לעיירה קולה ואל ד'אלזה, וכרגיל החנינו את הרכב מחוץ לחומות ונכנסנו רגלית דרך סמטאות, כמעט ריקות מאדם וחנוניות סגורות. השעה היתה סביבות 13:00 בצהריים, וכולם יצאו לסיאסטה. היינו אמורים לראות בתי מלאכה לייצור קריסטלים, אך הכל היה סגור ומסוגר. זה מה שנקרא בזבוז זמן.
גרווה אין קיאנטי – פסטיבל היין
חזרנו לרכבים והמשכנו בנסיעה לעיירה גרווה אין קיאנטי שבה התקיים פסטיבל יין. הנסיעה היתה בדרך יפיפייה בין כרמים וגפנים מלאי אשכולות ענבים. כשהגענו ליעד, לשם שינוי מצאנו עיירה מישורית ללא חומות ועליות. החנינו את הרכבים וצעדנו לכיוון הכיכר המרכזית בה התקיים פסטיבל היין. בכיכר היו מוצבים עשרות דוכנים של יקבים שונים שנתנו טעימות. היה דוכן מרכזי שבו אפשר היה לקנות כוס לטעימות שבאה עם כיס נשיאה שתולים על הצוואר. הכוס עלתה 10 € ויחד איתה נתנו כרטיסיה עם 7 טעימות ממבחר היקבים. עם כל טעימה היו מנקבים את הכרטיסייה, ואם רצית להמשיך לטעום היית צריך לקנות כרטיסיה חדשה.
ליד היינות היו כל מיני חטיפים לליווי היין. כמו כן היו דוכנים לממכר שמן זית, זיתים, חומץ בלסמי וריבות. חלקנו הסתובבו, טעמו, קנו יינות וכמובן אכלו מהחטיפים, וחלקנו ישבנו בבית קפה ליד הדוכנים. הפסטיבל אמור היה להימשך עד 11 בלילה ולפי ההכנות שראינו באזור אפשר היה להבין שבערב הולך להיות שמח, עם מוסיקה, וכן פסטיבל אוכל שהתארגן בכיכר סמוכה, אך אנו לא יכולנו להישאר כי היתה לנו עוד חתיכת נסיעה הביתה, ולהתארגן למנוחה קצרה ויציאה לארוחת ערב לכבוד יום ההולדת ה-65 של אחד החברים.
החלטנו לצאת לסן ג'מיניאנו למסעדה. כמובן שהחנינו את הרכבים בחניון מחוץ לחומות, נכנסנו דרך אחד השערים בחומה, מהר מאד מצאנו מסעדה שבה החלטנו לשבת. כמובן שהזמנו וינו דה קאסה, שתינו לחיים לכבוד יום ההולדת. היתה ארוחה טובה עם מרקים ובשרים ובסוף הגיע קינוח עם נר. שרנו יום הולדת שמח וכולם הסתכלו עלינו בחיוכים. שילמנו יחסית לא יקר, 250 € וחזרנו לרכבים, הפעם ללא חיפושים ובעיות, כי לאור הניסיון הרע הקודם, הקפדנו לציין לנו סימני דרך כדי זכור את הדרך חזרה לחניון. הגענו לווילה בחצות הליל, כל אחד פנה לחדרו לארוז ולהתכונן לעזיבה למחרת בבוקר.
עברו לדף הבא:
