טיול לאיטליה – לה-ספציה, צ'ינקווה טרה (Cinqaue Terre)

0

יום ה' – 8.9.11

הבוקר יצאנו מוקדם לנסיעה ארוכה לכיוון צפון מערב לעיר הנמל לה-ספציה (La Spezia), שברביירה האיטלקית, דרומית לגנואה, כאשר המטרה הסופית היתה להגיע ל- צ'ינקווה טרה (Cinqaue Terre).

נמל לה ספציה

נמל לה ספציה

המקום הוא פארק לאומי נחשב כאתר מורשת עולמית של אונסקו, ואתר שימור אקולוגי של הממשלה האיטלקית.מדובר על 5 כפרים נידחים שבתיהם בנויים על צוקים הגולשים לים וצבועים בכל צבעי הקשת. המרחק בין כפר לכפר הוא כ-3-5 ק"מ כאשר המעבר ביניהם נעשה רגלית. בשנים האחרונות יש רכבת היוצאת מלה-ספציה ותוך 10 דקות היא מגיעה לכפר הראשון. המסילה בנויה לאורך החוף ברובה במנהרות, ויש אפשרות לעלות ולרדת לביקור בכל כפר וכפר. שמות הכפרים הם: ריומאג'ורה, מאנארולה, קורניליה, ורנאצה, מונטרוסו אל מארה – ולכל אחד מהם מפרץ מהמם.

Cinqaue Terre

Cinqaue Terre

התחלנו בהסתבכות הקבועה שלנו בדרכים הצדדיות בהנחיית ה-GPS (למראות שמראש כוונו אותו לנסיעה דרך דרכים ראשיות) עד שלבסוף עלינו על האוטוסטראדה ומשם הדרך כבר רצה חלק. מפה לשם הגענו ללה-ספציה בסביבות 13:00. לאחר התברברות קטנה בעיר ובירור אפשרויות חניה, קיבלנו הסבר שיותר כדאי לנסוע ברכב עד הכפר הראשון ולאחר חניית הרכב מחוץ לכפר, לעלות על הרכבת ולעבור בין הכפרים. וכך עשינו. אך הצרה היתה שהחניון בכפר הראשון היה מלא עד אפס מקום ועמדנו בתור עד שרכבים יפנו מקום. אחרי בזבוז זמן לא מועט נאמר לנו שעדיף שניסע ישר לכפר השני מאנארולה, אולי שם נמצא מקום חניה. ושם באמת מצאנו מקום. מהחניה הלכנו הליכה לא קצרה בירידה תלולה ובמדרגות, עד שהגענו למרכז הכפר.

Cinqaue Terre

מאנארולה, בעלת סמטאות צרות שמובילות עד לקו המים, ללא חוף רחצה, והמתרחצים קופצים למים הכחולים ישר מן הסלעים לתוך בריכות טבעיות שבין הסלעים במים. סירות הדייגים חונות בסמטאות, בצמוד לחנויות ולמסעדות. עשינו הפסקה קטנה בסוג של מזנון פיצה, קינחנו בגלידה ופנינו לכיוון תחנת הרכבת כדי להמשיך לכפר הבא קורניליה. לאחר נסיעה של 5 דקות ברכבת ירדנו בתחנה, אך מה גדולה היתה האכזבה כשהתברר לנו שהכפר שוכן גבוה על הר שצריך לטפס רגלית. חשבון קצר הביא אותנו למסקנה שגם אין לנו כושר לכך וגם השעה המאוחרת מאלצת אותנו לקחת את הרכבת חזרה לכפר מאנארולה, לטפס את העליה לכיוון החניון, ולהתחיל לנסועה בחזרה הביתה.

כעבור מספר דקות הגיעה הרכבת שהיתה מלאה ודחוסה, נדחפנו פנימה כמעט בכוח, "נהנינו" מהסרחונות שהופצו בחלל האוויר ומזל שהנסיעה ארכה רק 5 דקות.

לתשומת לב כי הרכבת מגיעה פעם בשעה כך שעל מנת לבלות באיזור יש להקציב לכך זמן מהבוקר ועד הערב.

מתחנת הרכבת התחלנו לטפס חזרה למגרש החניה והתחלנו את הנסיעה בחזרה הביתה. הנסיעה עברה חלק דרך האוטוסטראדה ובשעתיים בערך הגענו הביתה. בסופו של יום הבנו שעשינו נסיעה ארוכה מידי בשביל לראות מעט מידי. טעמנו טעימה קטנטנה מהיופי המדהים שראינו רק חלק ממנו, ובשביל החלק הקטן הזה לא היה שווה לשרוף יום שלם. לא זאת היתה הכוונה, ולא שיערנו שהדרך הלוך תארך כל כך הרבה שעות. ניסינו.

צ'ינקוטרה

צ'ינקוטרה

במקביל לתדלוק הרכבים, הנשים נכנסו לסופר סמוך וקנו מיני פסטות ורביולי, רטבים ופרמאז'נו וכן נקניקיות מעולות כדי להכין ארוחת ערב איטלקית בווילה. יחסית לימים אחרים הגענו מוקדם, בשעה 19:30, עוד באור יום. ראינו ליד הכנסיה בפאנקולה שוק ממתקים קטן שהוקם לכבוד יום ההולדת של מריה שחל היום, עשינו שם עצירה קטנה, קנינו מעט ממתקים כמו אגוזים ושקדים מסוכרים ועוד כאלה מסוגים שונים, ואח"כ עוד נסיעה של דקות מועטות והגענו הביתה. בישלנו את הפסטות שקנינו, וכמובן הרבה פרמז'אנו מגורד, בליווי נקניקיות, סלט ירקות וכמה בקבוקי יין קיאנטי. האמת, הצליח לנו. היה טעים מאד. וכך הגיע לסיומו עוד יום. למרות שלא כל כך הצליח לנו מבחינת תכנון הדרך, בכל זאת היה כיף.

 

עברו לדף הבא:

יום ו' – 9.9.11 – סן ג'מיניאנו, קולה ואל ד'אלזה, גרווה אין קיאנטי

אהבתם? מוזמנים להגיב על הפוסט טיול לאיטליה – לה-ספציה, צ'ינקווה טרה (Cinqaue Terre):